רוני היה ילד לא רגיל. כל ימיו, מאז הגן, הוא תמיד חיפש את האמת. כשהגיע לגיל 25 החליט שזה הזמן, ארז תיק, אמר שלום להורים, ויצא לדרך.הוא הגיע להודו, עבר בין מלא אנשים חכמים, ונזירים בודהיסטים למיניהם, מטרה אחת: למצוא את האמת. עד שיום אחד, אדם חכם מאוד קרא לו ואמר, שמאחורי ההר שהוא רואה, שם נמצאת האמת.
רוני אזר כוחות והמשיך במסע. שהגיע לפסגת ההר ראה נזיר שמתבודד שם לבדו. ושאל אותו: "אני מחפש את האמת" והנזיר אומר לו: "אתה בדרך הנכונה. אתה רואה את ההר שם באופק? טפס לשם".
רוני אוזר כוחות וממשיך במסע, ושהגיע לראש ההר הבא, שוב אותו סיפור. שולחים אותו לעוד הר ועוד הר ועוד הר ועוד… אחרי שנה שלימה של חיפושים, הוא כבר כמעט מתייאש ורוצה לחזור, ואז מגיע אליו אדם ואומר לו: "אם הגעת עד לכאן, אל תתייאש! יש לך רק עוד הר אחד ושם נמצאת האמת".
רוני המשיך שם בדרך, עד שהגיע לפסגת ההר וראה שם נזיר בודהיסטי ומסביבו מלא נרות שמן מסודרים בשורות. רוני ניגש אל הנזיר ושאל אותו: "אני מחפש את האמת", והנזיר עונה לו: "האמת נמצאת כאן". "מה יש כאן?" רוני שואל. והנזיר מסביר: "כל אדם יש לו כאן נר מאז שהוא נולד עד שהוא מת הנר שלו דולק. יש אנשים שהחיים שלהם קצרים ויש להם קצת שמן, ויש אנשים שהחיים שלהם ארוכים ויש להם כמות גדולה של שמן".
רוני שואל בסקרנות: "איפה הנר שלי?" הנזיר חושב קצת ואומר: "הנר שלך הוא נר 75 בשורה 34". רוני מחפש, ועד מהרה מוצא את הנר שלו. אבל הוא שם לב שבנר שלו יש כ"כ קצת שמן שהוא לא בטוח שנשאר לו לחזרה הביתה… בהחלטה של רגע הוא לוקח את הנר השכן שנשאר לו די הרבה שמן ובא למזוג לעצמו רק כמה שנים… אך פתאום הוא מרגיש יד שתופסת אותו בכתף. הוא מסתובב והוא רואה את הנזיר עומד על ידו ושואל: "אתה מחפש את האמת???!!!"
פרשת השבוע פותחת בציווי ה' אל אברהם "לך – לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". אבל באמת זה לא התחיל אז. כשאברהם היה בן שלוש. המדרש מתאר את זה בצורה יפה: "היה אדם שראה ארמון שבוער באש ושאל: 'יכול להיות שאין בעל הבית לארמון הזה?' והגיע אליו בעל הארמון (ובלשון המדרש: 'הציץ אליו בעל הבירה') ואמר לו: 'אני בעל הארמון"'. כך אברהם אבינו התבונן בעולם, מצד אחד הוא רואה עולם יפה מאוד אבל מצד שני הוא רואה את העולם בוער בלהבות. אנשים גונבים, רוצחים ומשחיתים את העולם, ואברהם שואל: "יכול להיות שאין כאן מנהיג? לקב"ה לא אכפת שככה הורסים את העולם היפה שלו?" והקב"ה "מציץ" ואומר לו: " אני המנהיג. אני לא עזבתי את העולם, אני נתתי לאדם בחירה, לבנות את העולם או ח"ו להשחית את העולם. וגם נתתי אפשרות לאדם לתקן אותו.
וככה מתחיל המסע של אברהם ללמד את את כל יושבי תבל שיש כאן מנהיג והתפקיד שלנו זה לתקן את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר. ואיך עושים את זה? ע"י " לך – לך" לצאת מהרצונות, מההרגלים ומהתכונות שנולדת איתם. ותלך עם האמת בצורה הכי אמיתית. וככה נצליח להפוך את העולם למקום טוב יותר, בביאת משיח צידקינו במהרה בימינו, אמן.
שבת שלום!
מאת שניאור זלמן צפורי
אני רוצה לתרום 
